השמש כבר מזמן שקעה מתחת לאופק, והותירה את העיר אילת שטופה בזוהר חמים ומזמין שכאילו מבטיח שהלילה יכיל יותר התרגשות ממה שהציע היום. אני, דיאנה, מצאתי את עצמי בחדר מלון מפואר, כזה עם נוף שגרם לך להרגיש שאתה על גג העולם, ובמובן מסוים, הייתי. קבעתי לילה עם פול, מלווה שהמוניטין שלו בכישרון ובשיקול דעת היה אגדי כמו מעמקי ים סוף.
בזמן שחיכיתי, הציפייה נבנתה בתוכי, מתח טעים מתפתל בבטן. בחרתי בחלוק משי שנצמד לקימורים שלי, הגוון הבורדו העמוק שלה ניגוד מוחלט לעורי הבהיר. החדר היה מלא בצלילים רכים ומפתים של סקסופון שמתנגן ברקע, התווים טוווים כישוף חושני.
הדפיקה על הדלת הייתה רכה, אבל היא שלחה בי טלטלה. נשמתי עמוק, מייצבתי את עצמי לפני שפתחתי את הדלת. שם הוא עמד, פול, עם עיניים שכאילו רואות דרכי וחיוך שהבטיח דברים רעים.
"שלום, דיאנה," הוא אמר, קולו נשמע רעם נמוך שנראה כאילו רוטט בי. "חיכיתי לזה."
זזתי הצידה, אפשרתי לו להיכנס, וכשהדלת נסגרה מאחוריו, הרגשתי כאילו אנחנו סוגרים את עצמנו משאר העולם. "אני מקווה שאת מוכנה למה שביקשת", עניתי, קולי יציב למרות החום שכבר החל להתנקז בין ירכיי.
מבטו של פול עבר מעלי, העריך את האופן שבו הגלימה רמזה על מה שנמצא מתחת. "הו, אני יותר ממוכן," הוא אמר, ועיניו כהות מרוב תשוקה.
הובלתי אותו אל פינת הישיבה המפוארת, אורות העיר מטילים קלידוסקופ של צבעים על פניו. ישבנו, החלל בינינו טעון בציפייה חשמלית. השיחה שלנו הייתה קלילה, פלרטטנית, כל מילה, כל מבט, הצית את האש שכבר התחילה לבעור בתוכי.
"תגידי לי, דיאנה," אמר פול, קולו ירד ללחישה צרוד, "מה את באמת רוצה?"
נשענתי פנימה, שפתיי מצחצחות את אוזנו כשעניתי, "הכל."
צריכת הנשימה שלו הייתה חדה, ולפני שהספקתי להתרחק, ידו הייתה על העורף שלי, משכה אותי לנשיקה שהייתה גם הבטחה וגם דרישה. לשונו נסחפה לתוך פי, טענה אותי, ואני נכנעתי ברצון, גופי נדלק מרוב צורך.
כשהתנשקנו, ידי שוטטו על החזה שלו, מרגישות את השרירים המוצקים מתחת לחולצתו. משכתי בבד, חסרת סבלנות להרגיש את העור שלו נגד שלי. פול שבר את הנשיקה בדיוק זמן רב כדי להשיל את בגדיו, וחשף גוף שהיה חטוב כמו שדמיינתי.
עמדתי, נותנת לחלוק להחליק מכתפי, מתאגרפת לרגלי. מבטו של פול גרף אותי, לבש את צורתי העירומה בהערכה שגרמה לי להרגיש כמו האישה הכי נחשקת בעולם.
"לעזאזל, אתה יפה," הוא מלמל, ידיו מושטות לחפן את שדי, האגודלים שלו מקניטים את הפטמות שלי לפסגות קשות.
גנחתי, הצליל מתערבב עם המוזיקה החונקת שמילאה את החדר. "אני רוצה להרגיש אותך בתוכי," נשמתי, ידי מחליקות מטה כדי ללטף את איברו הקשה ממילא.
פול נאנק למגע שלי, עיניו נעצמות לרגע לפני שהוא הרים אותי אל זרועותיו, נושא אותי למיטה כאילו לא שקלתי כלום. הוא השכיב אותי בעדינות, גופו עוקב אחרי שלי, מכסה אותי בחום שלו.
הפה שלו מצא את שלי שוב, הנשיקה עמוקה ותובענית, כשידו השתרכה במורד גופי, בוחנת כל עיקול וטבילה. האצבעות שלו מצאו את הרטיבות שלי, מקניטות את הדגדגן שלי בנגיעות קלות ומטריפות לפני שצללו לתוך הכוס שלי.
"אתה כל כך רטוב בשבילי," הוא נהם, קולו עבה מרוב תאווה.
"כן," התנשפתי, ירכיי מתרוממות לפגוש את ידו, מחפשת עוד. "אני צריך אותך, פול. בבקשה."
הוא התמקם בכניסה שלי, ראשו העבה של הזין שלו לוחץ עליי. בדחיפה אחת מהירה הוא היה בתוכי, מילא אותי לגמרי. צעקתי, התחושה שהוא מותח אותי בצורה סוחפת.
פול התחיל לזוז, כל חבטה מכוונת ועמוק, פגע בנקודה המתוקה הזו בתוכי שגרמה לניצוצות לרקוד מאחורי העפעפיים הסגורים שלי. כרכתי את רגלי סביב מותניו, מקרבת אותו, רוצה אותו עמוק יותר.
הגוף שלנו נע יחד בקצב עתיק יומין, התענוג נבנה עם כל דחף. יכולתי להרגיש את האורגזמה מתפתלת בתוכי, מתהדקת בכל שנייה שחולפת.
"אל תפסיק," התחננתי, ואצבעותיי חופרות בגבו. "אני כל כך קרוב."
תגובתו של פול הייתה להגביר את הקצב שלו, הזין שלו דוחף אותי ללא הפוגה. "בואי בשבילי, דיאנה," הוא ציווה, קולו מטושטש עם שחרורו הממשמש ובא.
בבכי התנפצתי, הכוס שלי נצמד סביב הזין שלו כשגל אחר גל של עונג שטף אותי. פול עקב אחריי מעבר לקצה, גופו רועד כשהתרוקן בתוכי בגניחה גרונית.
שכבנו שם, שזורים ומתנשפים בנשימה, רעידות המשנה של האורגזמה המשותפת שלנו עדיין שוטפים בנו. פול התגלגל על צידו, משך אותי קרוב, ואני התמקמתי בעקיפת זרועו, מרוצה ושבעה.
"זה היה… מדהים," אמרתי, קולי בקושי מעל לחישה.
פול ציחקק, הצליל עשיר ומרוצה. "אנחנו רק התחלנו, דיאנה."- דיאנה כבר היתה המנוסה כשעבדה שנים כאחת מאותן נערות ליווי שעבדו באותן דירות דיסקרטיות.
וככל שהלילה חלף, חקרנו זה את גופו של זה, התשוקה שלנו מתחדשת עם כל מגע חדש, כל נשיקה חדשה. זה היה לילה של גילוי, של פריצת גבולות והתענגות על השמחה הצרופה של הנאה משותפת.
עם עלות השחר שכבנו בסבך איברים, העיר אילת מתעוררת אט אט מתחתינו. עקבתי אחר דפוסים עצלים על החזה של פול, חיוך מתנגן על שפתי.
About the author